איברהים מהמה: שבר

חומרי הגלם שאיתם עובד איברהים מהמה (Ibrahim Mahama) הם שקי יוטה המיוצרים בהודו ובבנגלדש, ומועברים לאפריקה דרך ברזיל. בגאנה הם משמשים לנשיאת קקאו או קפה ונמצאים כמעט בכל משק בית כמיכל מקובל למזון. אחרי שמילאו את ייעודם בשוק המזון הם מתגלגלים לתעשיית הפחם. מהמה שולף את שקי היוטה ממחזור החיים השימושי-נוודי שלהם ומעביר אותם לעולם האמנות, שם הם הופכים לחומרים בעלי מטען פוליטי מעצם העובדה שהם מייצגים זיעת אדם – אמצעי הייצור של הכלכלה העולמית.

החותמת "תוצרת גאנה" מוטבעת על שקי היוטה, והיא מבצבצת מבין כתמי לכלוך ושומן, קרעים ותפרים, וחותמות החברות השונות אשר סחרו בהם. השקים מרוקנים ומשוּטחים ללא מטען פיזי, אך צרובים עליהם עקבות הטלטלות שעברו בין ארץ הייצור לארץ המעבר לארץ היעד, והם נושאים עליהם את סימני הבעלות של חברות ומדינות בדומה לחותמות על גופם של עבדים. הניידוּת שלהם עשוייה להצטייר כביטוי לשוק הגלובלי; השריטות, הקרעים והחתכים משקפים את המחיר שמשלמות מדינות אפריקה על אשלית השפע של הגלובליות.

איברהים מהמה נולד ב-1987בטמאלה (Tamale), גאנה, למד אמנות באוניברסיטה בקומאסי (Kumasi), וחי ויוצר בטמאלה ובאקרה, גאנה. גאנה היא המדינה הראשונה באפריקה אשר קיבלה עצמאות, ב-1957. נשיאה הראשון של גאנה, קוואמה נקרוּמה (Kwame Nkrumah), יצר קשרים מסחריים עם מדינות שונות, ובזמנו נבנו בגאנה מבנים מונומנטליים רבים, שהיום רובם נטושים. מהמה התחיל לעבוד במבנים אלה עם שקי היוטה: הוא מכסה את המבנים, מבפנים ומבחוץ, ואגב כך מצביע על ההיסטוריה הרוויה שלהם, ונותן להם חיים חדשים. בכל מקום שאליו הוא מגיע, בין אם באקרה, בוונציה או במישיגן, ועכשיו גם בתל אביב, הוא מטיח את שקי היוטה המשומשים, עם חותמת "תוצרת גאנה" המטושטשת, על האדריכלות המקומית. במקרה של מפל האור במוזיאון תל אביב לאמנות, הפער בין המבנה הזוויתי והאלגנטי לבין הטקסטורה המחוספסת-מרופטת של היוטה הוא כמעט המתח בין עולם ראשון לעולם שלישי. השבר, כשמה של ההצבה, חל הן על הקְצעים האדריכליים הקוטעים את החלל, והן על שברים וסדקים במקומות מהם מגיעים שקי היוטה.