אוספים

אמנות ישראלית

עין הוד

עין הוד
  • יחזקאל שטרייכמן 1906, קובנו – 1993, תל אביב
  • עין הוד
  • 1956
  • צבע שמן על בד
  • 208x155ס"מ
  • מתנת הפניקס הישראלי, חברה לביטוח בע"מ, 1986
 

בקיץ 1955 שהו יחזקאל שטרייכמן ובנו בכפר האמנים עין הוד. על פי המיתוות שהכין במהלך החופשה, יצר שטרייכמן את הציור גדול־המימדים הזה, שהושלם ב־1956.

הציור שומר על מידה של ייצוגיות מרומזת ומסוגננת של המציאות. אפשר להבחין בקו אופק, בשמים כחולים ועננים, בפיסת ים, וכן בצמחייה מסוגים שונים ובמבנים על פרטיהם – סורגים, מדרגות או דלתות. הגישה הכללית של האמן בציור זה מעידה על קיומה של נקודת מבט אחת, פחות או יותר קבועה, שממנה הביט הצייר על הנוף, והיא מעוגנת בתפיסה נטורליסטית של ייצוג הנראה.

על הציור שורה נופך של אווירה ים תיכונית: הוא שטוף בהבלחות של כחול קריר, הדים לצבע הים הניבט באופק, וספוג באווירה של חגיגיות חושנית.

סימני המציאות בציור הם חלק ממערכת אסתטית שבה הקו, הצבע והחומר הופכים למרכיבים עצמאיים בעלי תוקף של שפה אוניברסלית. מבנה הציור מבוסס על הרשת של קווי אורך ורוחב המחלקים אותו, כמו פיגומים, למשטחים רבועים, שכל אחד מהם מטופל בצורה שונה מעט מבחינת הצבע וסוג משיכות המכחול. השלד המופשט של הקומפוזיציה נחשף והופך לחלק בלתי נפרד מהמערכת הציורית כולה. סדרת הנופים גדולי המידות ורבי התנופה, המסוגננים והחופשיים, שציור זה הוא אחד משיאיה, היא שלב חשוב בדרכו של שטרייכמן אל הפשטה כמעט מלאה. נוסח הציור המופשט והאמביציוזי שפיתח שטרייכמן עשה אותו אחד ממניחי היסודות המרכזיים לאמנות ישראלית מעודכנת ומודרנית.

 

חזרה לאוספים