אוספים

אמנות ישראלית

ג'מעין II

ג'מעין II
  • נחום טבת קיבוץ מסילות, 1946
  • ג'מעין II
  • 1990
  • אקריליק וצבע תעשייתי על עץ
  • 275x300x290ס"מ
  • מתנת האמן ועיריית תל אביב – יפו, 1991
 

התבליט־פסל ג'מעין ןן מתפרס בין הקיר הניצב לבין התקרה והקרקע של הסביבה האדריכלית. הוא מתפקד כ"אזור ביניים" ובוחן כיצד נוצר מרחב בין מישור למישור, כיצד מרחב מקבל משמעות, כיצד הוא נעשה ביתי וכיצד הוא מתנער מביתיות זו. היצירה עוסקת בהבניה של לכידות, באיסוף, בצבירה וברכבה של צורות גיאומטריות ואובייקטים מעין ריהוטיים או ריהוטיים ממש. בד בבד, היא מכילה התפרקות והתפזרות של הפרטים, כמו ברגע של "מפץ גדול", מתוך הליבה אל קצותיה, אל מחוץ למרכז, בתהליך של אובדן לכידות.

יצירתו של טבת מתכתבת עם השפה המודרניסטית ה"טהורה": המופשט הגיאומטרי, הקונסטרוקטיביזם, הסטרוקטורליזם והמינימליזם. אבל אם זרמים אלה היו בעלי אופי אוטופי ועסקי בהבניה צורנית של המציאות, הרי שביצירתו של טבת הבניה זו נכנעת לדחף החומרי להתכנס או להתרחב אל תוך ה"חסר צורה" (informe). שילוב התקליט וצורת המעגל הלא שלם בעבודה מצביע על העיסוק בלכידות הדימוי הנובעת מן התנועה הצנטריפוגלית או הצנטריפטלית ביחס לליבה לא גלויה או נעדרת.

בעבודותיו המוקדמות השתמש טבת בחומרים "דלים" ו"עניים", שאפיינו את האמנות הישראלית בשנות ה־70, ושמר על הגוון הטבעי של העץ. עבודותיו משנות ה־90 הן בעלות חזות מעובדת יותר ונעשה בהן שימוש בצבע, המתייחס ל"ציור" על פני השטח של האובייקטים. ככלל, היצירה בוחנת את יכולתו של הרושם הדו ממדי (הציורי) לספוח אל תוכו את ההוויה המרחבית (הפיסולית), ואת יכולתו של ההרכב התלת ממדי לתפקד תחת ההיגיון הציורי. מתוך שניות זו מקיימת היצירה "פעימה" כפולה, המתפקעת למרחב (פיסול) מתוך המצע הדו ממדי, והמתכנסת למשטח (ציור) מתוך המצע התלת ממדי.
 

חזרה לאוספים