דילוג לתוכן העמוד

אמן אורח: אמדאו מודיליאני, בין חברים

תצוגה מיוחדת

לרגל מאה שנה לפטירתו של מודיליאני, יצירותיו מוצגות לצד עבודותיהם של אמנים נוספים – חיים סוטין, מואיז קיסלינג, ז'יל פסקין ועוד – שפעלו באותה עת במונמארטר וחלקו רעיונות והשפעות. האמנים הללו, מרביתם יהודים, נודעו לימים כחברי "אסכולת פריז".

למפגש המחודש מסייעת דמותה של חנה אורלוף (1888–1968), פסלת מוערכת שפעלה באותן שנים בפריז לצד רבים מהם. היה לה גם תפקיד מפתח בהקמת מוזיאון תל אביב, כשהכירה לדיזנגוף, מייסדו, את מארק שאגאל, על מנת שישמש כיועץ למוזיאון. קטעי זכרונותיה מאותה תקופה, שפרסם ב-1949 חיים גמזו – אז מנהל המוזיאון – מובאים לצד העבודות. הם מזמינים אותנו לחזור לפריז של תחילת המאה העשרים, להתבונן בדמויות המגוונות שהתקבצו ברחובותיה ובבתי הקפה שלה, ולהתוודע אל רוח התקופה האוונגרדית שהצמיחה את אחד מגדולי הציירים של המאה העשרים.

התצוגה בסיוע המכון האיטלקי לתרבות, תל-אביב, ושגרירות איטליה בישראל; ובאדיבות הגלריה הלאומית לאמנות מודרנית ועכשווית, רומא, ומוזיאון ישראל, ירושלים

התצוגה בסיוע המכון האיטלקי לתרבות, תל-אביב, ושגרירות איטליה בישראל; ובאדיבות הגלריה הלאומית לאמנות מודרנית ועכשווית, רומא, ומוזיאון ישראל, ירושלים

עוד תערוכות

מוחמד אבו סאלמה: אֶשֶׁד
תיאטרון החיות
רואים ירוק רואים שקוף
נטע ליבר שפר: על תקוות וחלופות אחרות