מוזיאון מוחשך

החשיכה אינה זרה לעבודותיו, אך כאן יש משמעות מיוחדת להיעדר האור בחללי המוזיאון ולהחשכת האובייקטים, הנצפים לרוב בסביבה מוארת. בסדרה זו מתקיים מפגש מורכב בין היצירה האישית של צ'צ'יק לבין עבודה דוקומנטרית שהיא חברתית ופוליטית. ההחשכה לא רק ניצבת בהיפוך לפעילות המוזיאון היום-יומית, שבמהותה חשיפת האמנות בפני קהל, היא גם מנוגדת לפעולת הצילום, שהאור הוא המזין אותה. האור המבצבץ מתוך החשיכה — מטפורית ופיזית כאחד — מתקשר לרעיון שמבטא צ'צ'יק, לפיו "יש חשיבות גבוהה לביטוי ויזואלי — תמיד, ועכשיו אף יותר".