אחוז בכל היקר

האוסף צמח הודות לתרומת האוסף הפרטי של מנהלו הראשון של המוזיאון, קארל שוורץ (1962-1885), היסטוריון אמנות ואספן יליד מינכן. בזכות קשריו של שוורץ ניאותו אספנים רבים לתרום למוזיאון יצירות אמנות יקרות ערך, ביניהם אריך גריץ, תעשיין טקסטיל ואספן אמנות, שנמלט מגרמניה לאנגליה ערב המלחמה.שנים מאוחר יותר, פגי גוגנהיים, צ'ארלס ואוולין קרמר, אברהם הורודיש ואחרים העשירו את האוסף ביצירות מודרניות מהמחצית הראשונה של המאה ה-20.

התערוכה נפרשת כשדה של דימויים מנוגדים הקשורים בזיכרון ושכחה, כתגובה למצבים של אובדן, מוות ופליטות. יצירות האמנות הן בחזקת הניצולים והעדים, המגיבים למראות הטראומתיים – לעיתים במבט ישיר ולעיתים באמצעות בריחה למרחבי חלימה או הפשטה. יצירות רבות המוצגות בתערוכה מספרות את סיפורם של אמנים, שנרדפו בידי השלטונות הנאציים, בהם גם אמנים שהוקעו כ"אמנים מנוונים", שיצירתם לטענת הנאצים הייתה "עלבון לרגשות הגרמניים". אחת הידועות שבהן היא סדרת "הרישומים הקולקטיביים", שנוצרו בעבודה משותפת של אמנים ואמניות מהתנועה הסוריאליסטית ב־1940, במסגרת משחקים חברתיים המשקפים את רוח התנועה. חברי הקבוצה שהו באותה עת בווילה אייר-בל שמחוץ למרסיי, שם המתינו לאשרת יציאה מצרפת לארה"ב, ונאחזו בעקשנות בפעולת האמנות.

ההתבוננות המחודשת באוסף הרישום וההדפס משקפת צורך להיאחז ב"שרידים" יקרי ערך, הנושאים עימם תקווה לתקומה ולעתיד בטוח.

—

שם התערוכה לקוח מכותרת ספרו של ג'ון ברגר: אחוז בכל היקר: איגרות על הישרדות ומרי (מאנגלית: אסתר דותן, הוצאת פיתום, 2008)