
יוסף קריספל: רוחות רפאים

זוכה בפרס רפפורט לאמן ישראלי צעיר לשנת 2008
ציוריו של יוסף קריספל מיטלטלים בין ערגה לעולם מושלם, מובנה ועקבי, שמעלה בזכרונו את המאה הˉ18, לבין עולם מפורק, חרב ותלוש, הבנוי על יסודותיו המעורערים של הפוסט-מודרניזם. ההשתוקקות לשלמות מחד גיסא והמודעות לתבוסתנות קיומית מאידך גיסא רוקמים "פאזלים" המעידים על רעב שלא יודע שובע אחר דימוי נעלם וגם על שברי דימויים שאיבדו כל שייכות לשלם שממנו נקטפו ואליו כבר לא יוכלו לשוב.
המכנה המשותף לכל הדימויים התלושים שנגזרו מעין אנציקלופדיה עכשווית חסרת גבולות, שביקשה לגעת בכל ערך אפשרי ובאותה מידה פיצלה, בודדה ועיוותה את כל אחד מערכיה – הוא עצם הציור עצמו, עצם פעולת הציור. פעולת ציור זו כמו מנסה להחזיר לחיים דימויים העומדים על סף היעלמות ונתונים בחרדת אובדן, וחיותם היא סמן לתשוקה האנושית על כל תאוותיה וסיוטיה, אשר מהם האנושות חפצה להתעורר מאז ראשית ימיה.

יוסף קריספל, שלושה ציידים, 2008
שמן על בד, 160×130 ס"מ
אוסף פרטי, תל-אביב
צילום: מידד סוכולובסקי