ר"ה קוויטמן: חקק, פרק 29

ר"ה קוויטמן היא אמנית החיה ופועלת בניו יורק. ב־2005 הייתה בין מייסדי הגלריה הקואופרטיבית Orchard בלואר איסט סייד בעיר ואף ניהלה אותה. ב־2001 הציגה במוזיאון קווינס לאמנות 40 ציורים שהגיבו לידיעה מעיתון ישן ובה דווח על תאונת דרכים שהתרחשה לא רחוק מהמוזיאון, ובין ההרוגים בה היו סבה ואבי סבה. בדיעבד היו 40 הציורים ועוד 40 ציורים מאותו הזמן לפרק 1. מאז 2001 היא מייצרת ציורים בקבוצות שהיא מכנה "פרקים". כל תערוכה היא פרק המגיב למקום התצוגה, לאדריכלות שלו או לתנאיו המיוחדים. ה"פרקים" מאפשרים לקוויטמן לחשוב על היחסים הנרקמים בין הציורים בתוך הסדרה, כמו פסקאות בפרק של ספר, וכן על היחסים שבין ה"פרקים" עצמם.
בציורים, המצוירים על לוחות עץ, מוטבעים הדימויים בשכבות של ג'סו והדפס רשת. הדפסי הרשת מבוססים על דוגמאות מופשטות או על תצלומים – מהם תצלומי ארכיון שנסרקו, ומהם תצלומים שצילמה האמנית עצמה. השאלות המעסיקות את קוויטמן נוגעות לעשייה העכשווית בציור ולזיקתו הן להיסטוריה שלו והן למדיומים אחרים, כמו צילום והדפס.
במוזיאון תל אביב לאמנות מציגה קוויטמן את פרק 29 – 26 ציורים, כולם מן החודשים האחרונים, שנוצרו בעקבות שני ביקורי האמנית בישראל. העניין שלה בוולטר בנימין ובציורו של פול קלה אנגלוס נובוס (מלאך חדש) מ־1920, שבאוסף מוזיאון ישראל, ירושלים, הניב ביקורים חוזרים בספרייה של גרשם שלום בירושלים ועיון בהתכתבות המסועפת בין שלום לבנימין בנוגע לתמונה; נסיעותיה למדבר וכן התעניינותה בטיפוגרפיה העברית ובצד המיסטי של אותיות האלף־בית בקבלה – כל אלה התכנסו לסדרת העבודות החדשה.
כמו בכל אחת מתערוכותיה, גם את התערוכה במוזיאון תל אביב לאמנות, שכותרתה חקק, עיצבה האמנית עצמה. הפעם הקירות בנויים בצורת האות ה"א, באופן שמתייחס לגריד של התקרה (5×5 ריבועים). כיוון הכתיבה בעברית מימין לשמאל הופך מבחינתה לכלי התבוננות באופן שבו ציורים "נקראים".
התערוכה במוזיאון תל אביב לאמנות תהיה פרק חשוב ביצירתה של קוויטמן לקראת הרטרוספקטיבה המוזיאלית הראשונה המתוכננת לה ב־2016 במוזיאון לאמנות עכשווית, לוס אנג'לס. לקהל בישראל זאת הזדמנות להתוודע לאחת האמניות שבמרכז השיח העכשווי בנושא הציור וזיקות המדיום הציורי לעשייה האמנותית הרדיקלית של שנות השבעים, כמו אמנות מושגית וביקורת מוסדית.

מרק גודפרי (Mark Godfrey), אוצר התערוכה, הוא אוצר לאמנות בין־לאומית במוזיאון טייט מודרן, לונדון. עם התערוכות החשובות שאצר נמנות תערוכות יחיד של פרנסיס אליס, רוני הורן, גרהרד ריכטר, אלגיירו בואטי וזיגמר פולקה. מאמריו מתפרסמים בכתבי עת חשובים, כמו Artforum, Frieze, Afterall, October, ו־Parkett.