דילוג לתוכן העמוד

פעמיים כי טוב: סיורים בשתי תערוכות בימי שלישי / על הרישום: ביקור בתערוכות נטע ליבר שפר: על תקוות וחלופות אחרות ואחוז בכל היקר

סיור יוצא דופן בין שתי תערוכות של עבודות על נייר: באחת רישומים גדולי ממדים ובשנייה — הדפסים ורישומים מאוסף המוזיאון. לעבודות שנוצרות על נייר איכות מיוחדת משל עצמן. הנייר מאפשר יצירה עדינה, לעיתים אינטימית ולירית. שתי התערוכות נוגעות־לא נוגעות במורכבות של המרחב הישראלי. נטע ליבר שפר מציעה אלטרנטיבות למרחב הקיום של העם היהודי, ואילו בתערוכה אחוז בכל היקר אנו נחשפים ליצירות שתרמו למוזיאון אמנים ואספנים שנסו על נפשם מאימת הנאצים וחיפשו מקום מקלט.

התערוכה אחוז בכל היקר נפרשת כשדה של דימויים מנוגדים הקשורים בזיכרון ובשכחה, כתגובה למצבים של אובדן, מוות ופליטות. רבות מהיצירות מספרות את סיפורם של אמנים שנרדפו בידי השלטונות הנאציים, בהם גם אמנים שהוקעו כ"מנוונים" ושיצירתם הייתה, לטענת הנאצים, "עלבון לרגשות הגרמניים". ההתבוננות המחודשת באוסף הרישום וההדפס של המוזיאון מציפה צורך להיאחז ב"שרידים" יקרי ערך, הנושאים עימם תקווה לתקומה ולעתיד בטוח.

מנגד, תערוכתה של נטע ליבר שפר, זוכת הפרס ע"ש חיים שיף לאמנות פיגורטיבית־ריאליסטית לשנת 2023, מציעה חוויה שונה מאוד. גם עבודותיה של ליבר שפר חוזרות אל העבר — אל צמתים היסטוריים בסוגיית הזהות וההתיישבות היהודית לפני קום מדינת ישראל ב־1948. באמצעות רישומי פחם מונומנטליים, של סירות השטות במרחב ריק ונושאות דמויות וסמלים מן העבר, ליבר שפר מתחקה אחר אפשרויות של קיום אלטרנטיבי: רעיונות שנדחקו אל השוליים, שהם בבחינת "הדרך שלא נבחרה", ובהם החזון האוטופי של הרצל למדינת היהודים; הגולה כאידיאולוגיה בחזון של ארגון ה"בונד"; הכמיהה לחזור לאורח חיים מקראי תוך דילוג על אלפיים שנות גלות; הניסיון הכנעני לחבר את הלאום היהודי למרחב המקומי המבוסס על העבריות הקדומה; בחינה מחודשת של שורשי הקשר בין יהדות, מזרחיות וערביות, ועוד.

הסיור מועבר על ידי מדריכים מטעם המוזיאון.
מספר המקומות מוגבל | כל משתתף חייב בכרטיס.
המפגש מתקיים בצמוד למרחב מוגן.
הכרטיס כולל כניסה למוזיאון.