ארבעה סרטים ומוזיאון / אסופת סרטים תיעודיים קצרים לרגל חגיגות ה־90 למוזיאון תל אביב לאמנות
בשיתוף הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה ע"ר ובהפקת שולה ודנה הפקות
מוזיאון תל אביב לאמנות מתרגש להזמין את קהל המבקרים ליהנות מצפייה באסופת סרטים ייחודית. האסופה ארבעה סרטים ומוזיאון מאגדת בתוכה ארבעה קולות של יוצרי קולנוע שבחרו להסתכל על המוזיאון מזוויות שונות, מגוונות ומפתיעות.
ארבעת הסרטים הקצרים מוצגים כעת לראשונה לקהל הרחב.
מוזיאון תל אביב לאמנות נוסד באפריל 1932, במעונו הפרטי של ראש העיר דאז מאיר דיזנגוף. 16 שנים לאחר מכן, בה' באייר תש"ח, תתקיים בכתובת זו הכרזת העצמאות של מדינת ישראל – רגע מכונן שאין שני לו בתולדות המדינה. ישראל היא המדינה היחידה בעולם שנוסדה במוזיאון לאמנות.
סיפורו של מוזיאון תל אביב לאמנות לא סופר מאז הקמתו. כעת, במלאת 90 שנה להיווסדו, יזמו מוזיאון תל אביב לאמנות בשיתוף הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה ע"ר הפקה של ארבעה סרטים תיעודיים קצרים שנוצרו במיוחד לרגל מאורע זה. הסרטים חושפים באמצעות נקודות מבט מקוריות ומגוונות את סיפורו של המוסד שתופס מקום כל כך מרכזי בעולם התרבות הישראלי.
אורך ההקרנה: כ-70 דקות.
הסרטים בעברית ואנגלית, ומלווים בכתוביות בעברית ובאנגלית.
—
הסרטים באסופה:
מעשה שמתחיל בשלושה חדרים | ארנון גולדפינגר
בשנת 1933 הוזמן ד"ר קרל שווארץ על ידי ראש עריית תל אביב דאז מאיר דיזנגוף, לנהל את המוזיאון הראשון לאמנות בפלשתינה – מוזיאון תל אביב. ד"ר שווארץ עזב את עולם התרבות של ברלין, הגיע לתל אביב, ולהפתעתו גילה שהמוזיאון המדובר ממוקם בשלושה חדרים קטנים בביתו הפרטי של ראש העיר. הסרט, העשוי קולאז' של חומרי ארכיון ויצירות אמנות, פורש את סיפור הקמתו של המוזיאון וחושף את הקשר המצמרר בין צמיחת המוזיאון לטרגדיה שזעזעה את יהדות אירופה בשנות ה־30 וה־40.
הפואיה | מיכל הומינר, רוני כצנלסון
חלל הכניסה, הפואיה הגדול של מוזיאון תל אביב לאמנות, הוא כרטיס הביקור שממנו מתחיל הביקור במוזיאון. הוא מקום של כינוס ושיח, נקודת מפגש בין אנשים, מרחב של אמנות ושל אירועים. כל אחת מן היצירות התלויות על קירות הפואיה היא פרק מרתק בסיפורו של המוזיאון, באנשים שעבדו בו ובזיכרון הקולקטיבי שלו. הסרט עוקב אחר השינויים האמנותיים שהתחוללו בפואיה לאורך השנים, ודרכם אפשר להבין משהו על שינויו של המוסד האמנותי ועל הגישות התרבותיות השונות ששלטו בו.
כלום מלבד 34 ציורים | אלה פאינרו, זיו ברקוביץ'
בשנת 1955 נתרם למוזיאון תל אביב אוסף של אמנות עכשווית שכלל יצירות מאת מיטב אמני התקופה. אלפים נהרו למוזיאון לחזות באוסף שכלל יצירות מופשטות וסוריאליסטיות. אבל כיצד הצליח מנהל המוזיאון דאז אויגן קולב להשיג אוסף כה פורץ דרך? מה הניע את האספנית המפורסמת ביותר בזמנה, פגי גוגנהיים, להיעתר לבקשתו ולתרום למוזיאון קטן ולא מוכר הממוקם בישראל, את תרומתה הגדולה ביותר? הסרט עוקב אחר היחסים בין השניים, ודרך ההתכתבויות ביניהם מנסה לצלול לעומק שאלות אלו.
הרחבה שלפני המוזיאון (The Museum Plaza) | נועה בן-שלום, נעה עמיאל לביא
רחבת מוזיאון תל אביב לאמנות, המוקפת מכל עבריה בסמלי השלטון (בית המשפט, ספריית בית אריאלה, הקריה), היא מקום מפגש בין האמנות לחיים. כבר בטקס הפתיחה של המוזיאון התקיימה בה הפגנה ראשונה. מאז ועד היום נהייתה הרחבה אבן שואבת לפעולות אמנותיות, להפגנות ולמחאות. דרך הרחבה, הסרט מתבונן על המוזיאון ומשוטט בין נושאים שברומו של עולם ובין חיי היום־יום.