דילוג לתוכן העמוד
Helen Marten, Dust and Piranhas, 2011

TURN ON: עבודות וידאו מאוסף יוליה שטושק

Helen Marten, Dust and Piranhas, 2011

אוסף יוליה שטושק נוסד ב-2007 וממוקם בדיסלדורף, גרמניה. בשנות קיומו המעטות הוא הפך לאחד האוספים הפרטיים המשמעותיים ביותר בתחום אמנות תלוית-זמן: וידיאו ואמנות מדיה לסוגיה. האוסף מכיל גם עבודות פיסול, צילום, מיצג ומיצב אבל עיקר ייחודו במאות עבודות הווידיאו שברשותו, מסוף שנות ה-60 ועד היום.
התערוכה מתמקדת בחלקו העכשווי של האוסף: מלבד שתי עבודות מ-1998, כל האחרות נוצרו במהלך העשור וחצי האחרונים, כלומר, במאה ה-21. למרות טווח הזמן הקצר שבו נוצרו, משקפות העבודות דורות שונים של עשייה, כמתבקש ממדיום המתפתח בקצב מסחרר ומבוסס על חידושי הטכנולוגיה. עם זאת, העבודות כולן מקיימות קשר מודע וחסר מנוחה עם מדיומים ועם תחומי יצירה אחרים: מיצג, קולנוע, ציור, פיסול, אנימציה, אינטרנט.

22 העבודות המוצגות בתערוכה נוצרו על ידי 17 אמנים החיים ופועלים באירופה ובארה"ב, ילידי ארצות שונות ובני דורות שונים. רובם אמנים שהווידיאו הוא תחום פעולתם העיקרי, עבור אחדים הווידיאו הוא מדיום נוסף בשורה של אמצעים שאיתם הם יוצרים. יותר ממחציתם נשים. נוכחותן המורגשת של האמניות בתערוכה משקפת את ריבוי הנשים האמניות הפועלות בתחום הווידיאו - מדיום צעיר יחסית ולפיכך נטול מסורת גברית מכבידה. היא מציפה את התערוכה בהיבטים הקשורים במגדר, מיניות וזהות נשית, מחדדת את השאלות הקיומיות בבסיס העבודות ומעלה אל פני השטח את הסב-טקסט המובלע בהן בכל הקשור במאבקי כוח – בין המינים, בין פרט לחברה, בין מסורות יצירה.
חלק מהעבודות – כמו אלה של מרינה אברמוביץ, מוניקה בונוויצ'יני, קלרה לידן, אדריאן פאצ'י, קרן ציטר וכריסטוף שלינגנזיף - מנכיחות מרכיבים תיאטרליים או פרפורמטיביים. עבודות אחרות מציגות טווח רחב של דרכים לספר סיפור: מתילדה טר היינה, למשל, עושה שימוש במאפיינים של סרטים תיעודיים, אנדרו וקואה מייצר סרט סוריאליסטי דיגיטלי בעל אווירה מסתורית ואילו יספר יוסט מציע מבט קולנועי. סוגים שונים של אנימציה מופיעים בסרטיהם של פול צ'אן, נטלי דז'ורברג & הנס ברג, הלן מרטן, אד אטקינס.
העבודות תוצבנה כמיצבים הלוקחים בחשבון את חלל המוזיאון כמרחב פיסולי, ואת הקרנת הווידאו כחוויה אמנותית טוטאלית המכילה דימוי, תנועה, קול, חלל וזמן. משך הזמן של העבודות נע בין דקה וחצי לבין כ-60 דקות, משך הצפייה המצטבר של העבודות הוא כ-4 וחצי שעות. כל עבודה מוקרנת, מוצבת ומוצגת בהתאם למתבקש מאיכויותיה המסוימות, ולפיכך התערוכה מייצגת גם את האופן שבו הקובייה הלבנה המוזיאלית נדרשת להתאים עצמה לתכונות ולאפיונים של המדיום המוקרן.
התערוכה תוצג בגלריה לילי ויואל משה אלשטיין, ותהווה את התערוכה הגדולה ביותר במוזיאון המוקדשת לעבודות מוקרנות, תלויות-זמן. שמה של התערוכה לקוח מעבודתו של אדריאן פאצ'י, מ-2004,Turn On , שכותרתה הושאלה לכותרת התערוכה. הכותרת נשארה באנגלית ללא תרגום בין השאר כדי לשמור על העמימות ועל ריבוי המשמעויות העולים מהשם: להדליק, להפעיל, להאיר, להצית, לגרות.

האמנים המוצגים בתערוכה: מרינה אברמוביץ', אד אטקינס, מוניקה בונוויצ'יני, יוהנה בילינג, נטלי דז'ורברג & הנס ברג, אנדרו וקואה, מתילדה טר היינה, יספר יוסט, קלרה לידן, הלן מרטן, סטורטיוונט, אדריאן פאצ'י, סת' פרייס, פול צ'אן, קרן ציטר, כריסטוף שלינגנזיף.

התערוכה נוצרה בשיתוף פעולה הדוק עם קרן יוליה שטושק, דיסלדורף, גרמניה התערוכה התאפשרה הודות לנדיבותם של ידידי מוזיאון תל אביב בישראל; חברת גלובוס אריזות ומשלוחים, מחלקת אמנות; חברת טמבור; ומכון גתה. התערוכה מוצגת במסגרת ציון 50 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין גרמניה וישראל. התערוכה בתמיכת רבקה סקר ועוזי צוקר

עוד תערוכות

מוחמד אבו סאלמה: אֶשֶׁד
תיאטרון החיות
רואים ירוק רואים שקוף
נטע ליבר שפר: על תקוות וחלופות אחרות