יאיר ברק: מתרחק ממשהו, נועץ בו את עיניו
ברק חוקר את תִפקוּדו המדיומלי של הצילום מתוך פירוק מערכות אסתטיות של ייצוגי כוח ובוחן את איכותו התיעודית למול יכולתו לספר סיפור. עבודתו מורכבת מצילום ישיר — המאמין בכוחו להצביע ולסמן ומנכיח מפגש מזדמן בין מבט לאובייקט — ומתהליכי שיבוש המתערבים ומחבלים בנרטיבים היסטוריים מכוננים של תרבות המערב. ההצבה בחלל מפגישה תצוגה מסורתית והעמדה פיסולית שבה הצופה משמש מתווך חיוני. בעבודותיו הופך ברק את היומיומי למונומנטלי ומנגד מציג את האנדרטה בבחינת דימוי חולין.
התערוכה בתמיכת Outset וגלריה ג'ולי מ. לאמנות עכשווית, תל אביב
הקטלוג בסיוע מפעל הפיס